הליכה במים

מים עמוקיםפעילות גופנית במים המשלבת תנועות הליכה לפנים, לצדדים ולאחור במים עמוקים ו/או במים רדודים עשויה  להיות  אלטרנטיבה טובה לאנשים שאינם יכולים ללכת מסיבות רפואיות שונות או תוספת לפעילות של הליכה רגילה.

יתרונות ההליכה במים בהמלצת מושי חרוש יו”ר המרכז הישראלי להתעמלות במים.

התנגדות המים גדולה עד פי 12 מהתנגדות האוויר, בגלל הצפיפות של המים ולכן פעילות גופנית זו יעילה במיוחד.  התנגדות זו  מביאה לחיזוק כל השרירים, בכל כיווני התנועה, בצורה מאוזנת, בטוחה, בריאה ומהנה.

רוב המתעמלים במים אינם חשים עייפות כמו בייבשה גם כי לא נושאיים את משקלם כמו בייבשה וגם כי דופק הלב במאמץ יותר נמוך ,בגלל התכונות המיוחדות של המים. כאשר נכנסים למים עד גובה החזה, 75% ממשקל הגוף מתבטל ולכן יש פחות עומס על המפרקים, הסחוסים והרצועות.  לחץ  מופחת על המפרקים, הקיים בכל פעילות גופנית עלול לגרום נזק מצטבר למתאמן, נעלם בהליכה במים. בנוסף בהליכה במים טווח התנועה וגמישות השרירים גדולים יותר. גם השליטה בתנועה טובה יותר, כיוון שהמים מכוונים לפעילות גופנית איטית ומבוקרת.

הלחץ ההידרוסטטי של המים על הסרעפת ועל הריאות מעמיק את הנשימה. לחץ זה יוצר מעין “עיסוי” של השרירים, וכתוצאה מכך פעילות מחזור הדם יעילה יותר. נפח הפעימה במים עולה ב- 20% והדופק יורד ב10%-15%-.

המים מקררים את הגוף, ולכן ניתן להתמיד בפעילות הגופנית לאורך זמן (חשוב במיוחד בחודשי הקיץ ולנשים הרות). הגוף אינו צריך להשקיע אנרגיה בוויסות חום הגוף ולכן האנרגיה מושקעת ישירות במאמץ הגופני.

הפעילות במים עוזרת לשמור על המרכיבים העיקריים של הכושר הגופני ואף לשפרם (סיבולת לב ריאה, סיבולת שרירים, כוח, גמישות, קואורדינציה, מהירות).

הסביבה הבטיחותית במים הרדודים, מאפשרת התקדמות לכל הכיוונים: קדימה , אחורה  והצידה. עובדה המעניקה ביטחון לאוכלוסיות עם בעיות שיווי משקל, שיכולים לשפר את כושרם הגופני מבלי להסתכן בנפילות העלולות לגרום פציעות קשות ביבשה..

ניתן להוסיף תנועות ידיים במהירויות שונות ובכיוונים שונים, כמו בתנועת שחיית חזה, חתירה, ריצה ודחיפה לחיזוק פלג הגוף העליון.

כללי הליכה במים

  • העמידה במים  זקופה, הכתפיים משוחררות והבטן אסופה פנימה.
  • המים יגיעו לגובה החזה של המתאמנים.
  • יש לשמור על נשימה חופשית.

 

תנועה בתודעה – אימון משולב לגוף ולתודעה

מאת סנדי סטאוב ומושי חרוש

תמונה של המוחעוצמתו של המוח ידועה: הוא שולט בכל תפקודי גופינו בעזרת אותות חשמליים הנשלחים ממערכת העצבים המרכזית לכל עצב בגוף. התמסורת העצבית היא נושא מורכב ביותר. המדע יודע הרבה על תפקוד הגוף האנושי, אך עדיין, חלק גדול מתפקודי המוח הם בגדר מסתורין. תכניות גוף/מוח הפכו לטרנד פופולארי באימון גופני ובאימון במים בשנים האחרונות. במסגרת תכניות אלה משלבים אימוני יוגה, טאי-צ’י, פילטיס ואי-צ’י לכל הגילאים.

מאמר זה מחפש, מעבר למה שנחשב באופן מסורתי לפעילות גוף-מוח, ותוך התחשבות במורכבות של המוח, איך אפשר להשיג שימור קוגניטיבי בעזרת תרגול גופני.

חשוב לתרגל גם את הגוף וגם את המוח וביחד פוטנציאל ההתקדמות הוא מדהים.

השכחה היא אחת מבעית הבריאות המדאיגות את הקשישים. בשל העליה בתוחלת החיים, מחלות כמו דמנציה ואלצהיימר הופכות שכיחות יותר.

כחלק נורמאלי מתהליך ההזדקנות, סוג מסוים של זיכרון, זיכרון ארעי(אפיזודי), נחלש.   בעוד זכרון נהלי (פרוצדוראלי = “איך ל…”) וזיכרון סמנטי (“מה זה”) נשמרים, הזיכרון האפיזודי (איפה שמתי את המפתחות…) חומק מידינו.

בתוך המוח שלנו ביליוני נוירונים שולחים אותות חשמליים וכימיים אשר יוצרים זכרונות. במשך הזמן, האותות נחלשים. המוח מתכווץ בכחצי אחוז לשנה החל מגיל שלושים. במשך שנים איננו מבחינים בתהליך זה. הזיכרון הארעי(אפיזודי) מסתמך על האונות הקדמיות שהן אלה המתחילות להתכווץ ראשונות. למרות שאנשים ישלימו עם נסיגה בכושר הגופני המתרחשת עם הגיל, נסיגה מנטאלית היא הרבה יותר מפחידה.

לימודי “כוח המוח” ו”כושר למוח” עלו כנושא החם בקהילה הרפואית והגרונטולוגית.  תוכניות מבוססות מחקר לשיפור הזיכרון פותחו ושווקו לציבור הגמלאים ולגופים המטפלים בהם. ב- 2003 פורסם ב- New England Journal of Medicine  מחקר שמצא שמי שמשחק במשחקי לוח, פותר תשבצים, קורא או מנגן נוטה פחות לפתח דמנציה מאשר אנשים שלא לקחו חלק בכל פעילות מאתגרת מנטאלית. מוצרים ושירותים חדשים לשיפור הזיכרון פותחו, חלקם עם תוצאות מדהימות. הביטוי “use it or lose it”  (השתמש או אבד אותו) המתייחס בד”כ לגוף, הפך לרלוונטי גם לגבי המוח.

מאחר ופעילות לב-ריאה מגבירה את זרמת הדם הן לשרירים והן למוח, ניתן לשאול האם שיפור קוגניטיבי יכול להתרחש כאשר תכנית “כוח המוח” משולבת בפעילות גופנית.  מאמני ספורט יודעים שכאשר מערבים אימון פיסי ומנטאלי בתרגול גופני התוצאות הפיסית משתפרות. בתרגילי הרפיה, ניתן להפיק הרפיה טובה יותר כאשר אתה שקט ומעורב מנטאלית. כמה מהמשתתפים שלנו, השקועים בביצוע התנועות בפעילות קבוצתית, כמעט חווים “התנסות חוץ-גופית”. הגוף שלהם נמצא בבריכה, אבל המוח שלהם לא כאן. זה לא רק מעלה את הסיכון לפציעה עקב הסחת הדעת במהלך התרגיל, אלא גם מפחית את ההישגים הגופניים.

אז… איך נשלב תרגילי מוח-גוף קואורדינטיביים באימון שלנו?

כשאנו משלבים משימות קוגניטיביות בתוך אימון גופני, אנו מאמנים את המשתתפים להפעלה שיטתית של המוח והגוף במקביל. אימון כזה מעודד את השימוש בזיכרון נהלי(פרוצדוראלי) ביחד עם זיכרון סמנטי. תרגול והתקדמות משפרים את ההישגים ומשחקים מאפשרים לאנשים להשתמש ביצירתיות וב”ילד הפנימי” שלהם.

להלן כמה משחקים פשוטים שתוכלו לשלב בקלות באימון שלכם:

 

  • נותנים מספר לתרגילים שונים. מתחילים מתנועות פשוטות כגון ריצה סביב הבריכה… בכל פעם שאומרים מספר, על הקבוצה לשנות תרגיל – עליהם לזכור איזה תרגיל מסמל כל מספר. שינוי מספר החזרות/הנושאים יכול להעלות את דרגת הקושי.
  • מה לגבי כוריאוגרפית “add-on” (הוספה)?  בכל פעם שמוסיפים תנועה, על המשתתפים לעבוד על הזיכרון. רוב המאמנים הוסיפו שיטות סימון (cueing) המפחיתות את הצורך לזכור, אך מה לגבי לימוד שקט? או לבקש מהמשתתפים לקרוא בשם התנועה?
  • חידות המגרות את המוח יכולות להשתלב בשיעור.
  • לימוד רצפים עם תנועות ידיים/רגליים אופייניות יכול לשפר קואורדינציה וזיכרון.

 

לימוד הפונקציות של המוח, הזיכרון ונסיגת היכולת הקוגניטיבית הם קריטיים כדי להבין את השפעות הגיל. כאשר יש יותר קשישים פעילים ועצמאיים, המבקשים להמשיך להשתלב באופן מלא במשפחה ועם החברים, תרגול מוח-גוף והפעלתם ביחד ובהרמוניה, ימשיכו להיות חלק חשוב מתכנית הפעילות הגופנית ומאורח החיים.