למה הצטרפתי לקורס מדריכי התעמלות במים

במשך שנתיים חיפשתי קורס מדריכים שיענה על הצורך לשלב פעילות אקטיבית בחיים שלי. לשלב משהו דינאמי בשגרה, שבדומה למרבית האוכלוסייה, מתחילה ונגמרת בישיבה מול מחשב. רציתי להוסיף תחום עיסוק, חיפשתי ללמוד עולם חדש ומרענן, הרגשתי שהגוף דורש להטמיע בו איזון נכון יותר, ומוסר של פעילות גופנית בריאה וקבועה. אז התחלתי לבדוק. כן, במשך שנתיים…

התלבטתי בין הענפים המגוונים: קורס מדריכי יוגה? פילאטיס? (מדהים ! אבל אין לי סבלנות כרגע…) קורס שחיית תינוקות? (אוייש מתוקים! אבל רגע מה רציתי? אה! לקפוץ!!). ספורט שיקומי? הדרכת מחול?… על הכל ביררתי ותמיד כמעט-כמעט נרשמתי. למרות כל מה שרציתי, חיפשתי והרגשתי – זה פשוט לא קרה.

את תחום ההתעמלות במים הכרתי מתקופת ההיריון. חוויה שזכורה כמהנה מעצם התנועה ללא המשקל, מתוך החוויה של מאמץ ושחרור שמשתלבים בו זמנית. במקביל לאותה תקופה, חיפשתי לעצמי קבוצת התעמלות במים שאוכל להתאמן בה, לשחזר חוויה שהיה ברור שבריאה וטובה לי. גוגל… הנה אני באה שוב… הפעם "קבוצת התעמלות במים ברעננה" – גוגל עונה, לבן על גבי כחול: "התעמלות במים, הקורס שיכשיר אותך להצלחה" (מה קורס מדריכים?? חיפשתי קבוצה להתאמן). וסגרתי.

מהר מאוד חזרתי לפרסום על קורס מדריכי התעמלות במים. קראתי את המאמרים באתר, צפיתי בסרטונים, ספגתי את המובן והברור – ענף ספורט בריא, שמח ומתפתח. יום למחרת כבר התקשרתי לברר. הוסבר לי שכל הבסיס הנדרש, כולל סטאז', מועבר בקורס. אני זוכרת שהתעקשתי: "אבל אין לי ניסיון או קורס הדרכה קודם, לא הדרכתי שום סוג של ספורט" – כמה מהר כל זה השתנה. אז אחרי שנתיים של חיפוש ואחרי לא מעט "כמעט" או "תעדכנו בבקשה בקורס הבא" – זה קרה!!! (יש!). נרשמתי לקורס מדריכי התעמלות במים שבתקופה קצרה יחסית הבטיח לי את תעודת הכשרה כולל בסיס תאורטי ומעשי. בקיצור – קפצתי למים (הייתי חייבת להשתמש במשחק הלשון הזה מתישהו…).

נרשמתי ארבעה חודשים לפני תחילת הקורס, אבל יום לפני תחילתו כמעט ששכחתי למה נרשמתי ובעיקר, למה לקחתי יום חופש פעם בשבוע מהעבודה? סתם לא נוח. עם תחילתו של המפגש הראשון בקורס – כל השאלות האלו טבעו (או התמוססו בכלור) ולא יכולתי להסתיר את ההתלהבות. מהכול. ממושי, מהאנרגיות, מהפוטנציאל, מהחיבור ומהחיוך שלא ירד לי מהפנים. התחלתי ללמוד, לקרוא, לתרגל בעצמי ולהרגיש כמה זה נכון. כמה אפשרויות ניתן להביא לידי ביטוי רק על ידי שימוש במים עצמם, ללא כל אביזר (אל תבינו לא נכון, גם אותם אני אוהבת). משיעור לשיעור הרגשתי איך הגוף מתחזק בצורה מאוזנת, איך הישיבה הממושכת הזו מתנערת ואיך אני לגמרי במקום הנכון בשבילי. ידעתי שלא רק מצאתי לי תחום עיסוק חדש אלא גם נישת אימון מדהימה, עכשיו כשאני יודעת את הבסיס. מבחינתי – שניים בחיר אחד.

הקשבתי. הסתכלתי. השקעתי. תרגלתי. הזעתי (כן, גם במים). המפגשים בהם העברתי חלקי שיעור מול הקבוצה, היו לי חוויה בונה. המשוב המקצועי והמפרגן של מושי, המשובים האינטואיטיביים של שאר חברי הקבוצה, הביאו אותי להיות מדויקת יותר. עזרו לי להבין מה עובד ומה לא, מה עלי לחזק או מה היה ייחודי ומאתגר. הרגשתי שאני לא רק לומדת קורס, אני חווה חוויה מדהימה וכבר לא משנה לי מה תהיה התוצאה. אבל גם היא הגיעה במהרה. מפניה להחלפה זמנית הפכתי לעובדת קבועה באחד ממכוני הכושר הידועים. אני משלבת בכיף שלוש אהבות שלי: תנועה, מים ומוזיקה. ובאמת – מרוצה. הוספתי את ההתעמלות במים לעבודה הקודמת שלי והוספתי לעצמי גם מתנה לחיים.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp